שתפו את הפוסט

די ג'יי של מוזיקת רקע

לא מזמן נזכרתי שבצעירותי כשהייתי Dj בפול טיים ג׳וב (היזמות הראשונה שלי כתבתי על זה לא מעט)
הייתי בלא מעט אירועים שהזמינו אותי במטרה אחת ברורה – להביא הגברה, לדג׳ה מוזיקת רקע וגם שיהיה מיקרופון אם מישהו יצטרך לברך.

בטח אתם חושבים לעצמכם כרגע איזה מגוחך זה להביא Dj למוזיקת רקע הרי אפשר להכין פלייליסט.
ובכן חבר׳ה, יש אלמנט חשוב שאני צריך להכניס לסיפור, זה היה לפני הרבה שנים כשעוד היה לי די הרבה שיער על הראש
(החיוך עם הגומות נשאר) בזמן שהיינו משתמשים בדיסקים וציוד הגברה לא היה כל כך נחלת הכלל. 

בקיצור, היה צורך בדי ג'יי של מוזיקת רקע ואם יש צורך, צח בא.

פעם מזמן, כשהייתי בטוח שאהיה Dj בפול טיים ג׳וב ושזה יהיה חלק בלתי נפרד מחיי
הייתי מתבאס קצת לקחת את האירועים שבהם המהות שלי הייתה לדג׳ה מוזיקת רקע,
אבל אז תמיד נזכרתי באמירה הכל כך נכונה שהמטרה של Dj מקצוען בראש ובראשונה היא לשמח את הקהל
וזה לא משנה אם זה כשהם רוקדים או כשהם אוכלים קבבוני טלה עם מוזיקה טובה ברקע.

הרצון להיות מקצוען וללמוד את המקצוע על כל גווניו לימד אותי הרבה שיעורים שלקחתי אותם יחד איתי להמשך הדרך,
אחד מהם היה לשאוף להנות גם מהדברים הקטנים.

מוזמנים לעקוב אחרי גם באינסטגרם

למשל, כשהייתי משקיע מחשבה יתרה בלחשוב איזה שיר ישתלב הכי טוב ברקע
כשמוגשים הקבב והפסטלים וכתוצאה מכך אחד מהאורחים היה שר את השיר ברקע.

איך אומרים? אם לאכול קבבון זה רק בין פזמון לפזמון.

זה היה מדד להצלחה לדעתי, אני מדרג את זה אפילו גבוה יותר
מרחבה שמלאה באנשים שרוקדים רק ריקודי שורות ואחרי שנגמר השיר הולכים.

כבר הרבה שנים חלפו מאז שהחלטתי שהדי ג'יי יהפוך ממקצוע פוטנציאלי לתחביב אהוב עד מאוד (עדיין מדג׳ה מידי פעם בשביל הכיף)
ומצאתי את עצמי לא מזמן באחת מהפסקות הקפה של אחרי יום עבודה די עמוס
נזכר בתקופה ההיא ועד כמה התובנות שלמדתי אז בתור Dj של מוזיקת רקע משמשות אותי היום בקריירה ובחיים עצמם.

אז בהזדמנות זו זה הזמן להגיד תודה על הזכות שהייתה לי לשמח אתכם בין ביס לביס
ואם היה לי קצת פרצוף חמוץ זה לא בגלל שרחבת הריקודים הייתה ריקה, זה בגלל שנגמר הקבב.

איזה כיף שקראתם עד לכאן 🍟

איזה כיף שקראתם עד לכאן 🍟

לעדכונים וטורים או סיפורים נוספים מוזמנים לעקוב אחרי גם באינסטגרם.
תודה שקראתם ונתראה בטור או סיפור הבא..
שלכם,
צח

מוזמנים לקרוא עוד..

הדרך לצ'יפס

כשהצ'יפס עוד היה תפוח אדמה

שלום, אני צח מצ׳יפס תקשורת
ואני רוקד לא משהו.
כן כן, בדיוק זה. אין לי את זה.

עד כמה חמור המצב ?
דמיינו אותי ברחבה שר את המילים
ומוחא כף לפי הביט.

כן, נכון, מחי כף זה גם סוג של ריקוד
או אולי יותר בכיוון של מדריך טיולים
שמסמן לקבוצה להתקדם.

לקרוא עוד »
צ'יפס מגזין

קצת חמוץ, הרבה מתוק.

יש המון קלישאות על האדם שמתכנן תוכניות, לא אוסיף עוד אחת אבל אני מאמין ששמעתם כאלה אינסוף במהלך התקופה הנוכחית. כשירות לציבור שלא שמע את אחת הקלישאות הרעיון המרכזי הוא שאתה יכול לתכנן תוכניות – אבל אין שום ארובה לכך שהן יתקיימו. אהלן 2020. נכון, אני חושב ש2020 הייתה לא משהו למותג שנקרא "לתכנן תוכניות"ובמקום "קדימה! בואו נצא לדרך" שמענו בעיקר "זו לא העת" או את הכוכב הבלתי מעורער "בהתאם למצב". לא עוד! כמאמין גדול במותג של "לתכנן תוכניות" החלטתי שזה הזמן להסביר לקהל הרחב עד כמה הוא חשוב.

לקרוא עוד »
צ'יפס מגזין

לא טוב היות החסה לבדה – ואיך זה בכלל קשור להצלחה העסקית שלכם? ?

חסה היא שחקנית קבוצתית מעולה. היא מתאימה את עצמה בצורה מושלמת כמעט לכל צורך בשוק.
טובה מאוד עם המבורגר, משדרגת כל סלט וכשהיא לבד? אפשרי, אבל לא לאורך זמן. ומכאן נשאלת השאלה: איך זה לכל בכלל קשור לעסק שלכם?

לקרוא עוד »

צרו קשר

כל השאר צ'יפס