המובחרים של הבלוג שלי צח השמן - צ'יפס תקשורת ויזמות https://www.chips.co.il/category/המובחרים-של-הבלוג-שלי-צח-השמן/ ייעוץ וליווי עסקי,שיווקי ואסטרטגי לעסקים Sun, 13 Mar 2022 15:57:36 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8.3 https://www.chips.co.il/wp-content/uploads/2021/08/cropped-לוגו-ציפס-תקשורת-ויזמות-1-32x32.png המובחרים של הבלוג שלי צח השמן - צ'יפס תקשורת ויזמות https://www.chips.co.il/category/המובחרים-של-הבלוג-שלי-צח-השמן/ 32 32 סלב של רטבים https://www.chips.co.il/%d7%a1%d7%9c%d7%91-%d7%a9%d7%9c-%d7%a8%d7%98%d7%91%d7%99%d7%9d/ Fri, 27 Dec 2019 12:11:36 +0000 https://www.chips.co.il/?p=1024 לא מזמן פתחתי את המקרר שלי וראיתי כמות נכבדת ביותר של שקיות רטבים ותבלינים. קטשופ, מיונז, ברביקיו ותבלין לפיצה מכל המותגים הנבחרים.

אתם בטח שואלים את עצמכם כיצד הגעתי לאוסף המוכבד? בפשטות - טק אוואי.

גיליתי את נפלאות הטק אוואי: להזמין באפליקציה או בטלפון ולבוא לקחת.

פלאי הטכנולוגיה ללא ספק.

אך חברים, הטק אוואי הוא רק חלק אחד בעניין, אוסף כזה מכובד הוא גם תולדה של קשרים.

וכמו שאני תמיד ממליץ ללקוחות שלי בצ׳יפס תקשורת פרסום ושיווק לעסקים (אהלן פרסומת) אל תשקיעו רק בטכנולוגיה - תשקיעו באנשים.

הפוסט סלב של רטבים הופיע לראשונה ב-צ'יפס תקשורת ויזמות.

]]>

צ'יפס מגזין

סלב של רטבים.

לא מזמן פתחתי את המקרר שלי וראיתי כמות נכבדת ביותר של שקיות רטבים ותבלינים. קטשופ, מיונז, ברביקיו ותבלין לפיצה מכל המותגים הנבחרים.

אתם בטח שואלים את עצמכם כיצד הגעתי לאוסף המוכבד? בפשטות – טק אוואי.

גיליתי את נפלאות הטק אוואי: להזמין באפליקציה או בטלפון ולבוא לקחת.

פלאי הטכנולוגיה ללא ספק.

אך חברים, הטק אוואי הוא רק חלק אחד בעניין, אוסף כזה מכובד הוא גם תולדה של קשרים.

וכמו שאני תמיד ממליץ ללקוחות שלי בצ׳יפס תקשורת פרסום ושיווק לעסקים (אהלן פרסומת) אל תשקיעו רק בטכנולוגיה – תשקיעו באנשים.

התחלתי כמו כולם ב- 3 שקיות של קטשופ ומיונז בכל מנה ומאז אחרי הרבה קלוריות הצוות כבר מכיר אותי ואני כבר מזמן ב-8 שקיות פלוס.

ללא ספק, מרגש.

כשסגרתי את המקרר בתום 5 דקות התהילה שהקצבתי לעצמי על ההישג המרשים הגיעו אלי גם תובנות נוספות.

המרכזית שבהם היא שהגזמתי עם הג׳אנק פוד.

כן, האוסף בהחלט נכבד אך גם הקלוריות. וזה הזמן לחשוב על דרך שמצד אחד תעזור לי לתחזק את מעמדי כסלב של רטבים ומצד שלי לשמור על אורח חיים בריא כי בסופו של דבר העיקר הבריאות.

אז החלטתי לצמצם את הג׳אנק פוד לפעם אחת בשבוע ולהוסיף פעילות ספורט לשגרה.

ומאז, בכל יום חוץ מסופ״ש (וינפש) אני על ההליכון עושה הליכה מהירה
עם פרק של ״משחקי השף״ ברקע (בשביל הנשמה וגם כי אין לי זמן לראות את השידור החי)

כי העיקר הבריאות.

הפוסט סלב של רטבים הופיע לראשונה ב-צ'יפס תקשורת ויזמות.

]]>
איך בלוג נולד? https://www.chips.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%92-%d7%a0%d7%95%d7%9c%d7%93/ Thu, 31 Oct 2019 15:14:14 +0000 https://www.chips.co.il/?p=999 את הבלוג שלי "צח השמן" פתחתי כשהייתי סטודנט בשנה א' לתקשורת. זה נולד כאחת מהמשימות שהייתי צריך לעשות בסדנת אינטרנט של ארז המרצה.

עד אז לא העזתי לכתוב ולמען האמת – זה גם לא עניין אותי בשום צורה.

זה היה רחוק ממני. רחוק מאוד.
עד כמה רחוק ? דמיינו אותי אוכל המבורגר בלי צ'יפס. רחוק.

הבלוג "צח השמן" הוקם כי הייתי צריך. ארז המרצה הטיל משימה שנתית - תפתחו בלוג בכל נושא שבא לכם, תכתבו תוכן ותנהלו את הבלוג שלכם לאורך כל השנה. זו המשימה ועל זה תקבלו ציון.

הפוסט איך בלוג נולד? הופיע לראשונה ב-צ'יפס תקשורת ויזמות.

]]>

צ'יפס מגזין

איך בלוג נולד?

את הבלוג שלי "צח השמן" פתחתי כשהייתי סטודנט בשנה א' לתקשורת. זה נולד כאחת מהמשימות שהייתי צריך לעשות בסדנת אינטרנט של ארז המרצה.

עד אז לא העזתי לכתוב ולמען האמת – זה גם לא עניין אותי בשום צורה. זה היה רחוק ממני. רחוק מאוד. עד כמה רחוק ? דמיינו אותי אוכל המבורגר בלי צ'יפס. רחוק.

הבלוג "צח השמן" הוקם כי הייתי צריך. ארז המרצה הטיל משימה שנתית – תפתחו בלוג בכל נושא שבא לכם, תכתבו תוכן ותנהלו את הבלוג שלכם  לאורך כל השנה. זו המשימה ועל זה תקבלו ציון.

הייתי אז קצת יותר שמן, עם קצת יותר שיער על הראש, גומות חן וחיוך כובש ומסר חשוב שרציתי לשדר לעולם:

להיות שמן זה לא בריא ודרוש שינוי. חייב שינוי. גם הרופאה שלי אמרה את זה.

** אבל **

אין לי צורך במנטורים לתזונה שממליצים לי על מנה דיאטטית בזמן שאני בעצם רוצה להזמין המבורגר, אני מבין בהחלט את החשיבות של ספורט ו"אורח חיים בריא" ואין צורך שתסבירו לי את זה במפגש מקרי במסדרון.

לסיכום – תודה על הדאגה אבל זו הדייסה שלי, תנו לי לנהל אותה לבד.

אגב, ידעתם/ן שלפי הסטטיסטיקה לכל אחד/ת יש לפחות דייסה אחת שהוא מתמודד איתה? כן כן, לפחות אחת מתוך המון סוגים של דייסות מכל מיני ז'אנרים.

ובחזרה לנושא.

אחרי שנה של פוסטים בוויב של המסר ואחלה תגובות מהמשפחה והחברים הפרויקט הסתיים. ארז המרצה התותח נתן לי יופי של ציון ולפי הסטטיסטיקה זה הזמן לקפל.

וכפי שאתם מתארים לעצמכם, זה לא קרה.

מה לעשות כבר התאהבתי בכתיבה והמשכתי עם קצת שינויים:

המסר עשה את שלו וכבודו במקומו מונח. מעכשיו אני כותב על כל מה שאני רוצה. מבלי להישאר נאמן לקונספט מסוים. אני זורם.

וכך היה, הבלוג היה פעיל גם בשנה ב' וג' של לימודי התואר.  

בשלהי גיל 26 כאשר מעט אחרי שסיימתי את התואר הסיפור קיבל טוויסט, הבלוג "צח השמן" קיבל חשיפה גדולה בפייסבוק והרבה אנשים חדשים הצטרפו וקראו את הפוסטים שכתבתי.

בדיעבד, אני יכול להגיד שזה היה במקום הנכון ובזמן הנכון.

כי הייתי בסוג של תקופת מעבר שבה אני צריך לחשב מסלול מחדש ולהחליט לאן אני ממשיך אחרי שסיימתי את התואר.

הפידבקים של האנשים על הכתיבה שלי חיזקו בי את התובנה שהכתיבה צריכה להיות חלק מהעבודה החדשה שתהיה לי.

והיום, לכתיבה בהחלט יש חלק מרכזי ומשמעותי בעסק שלי (שהוא גם הגשמת החלום עבורי): צ'יפס תקשורת שעושה פרסום ושיווק לעסקים בשטח ובדיגיטל.

— סוף —
תוספת: באתר החדש של צ'יפס תקשורת אפשר למצוא את צ'יפס מגזין שכולל גם סיפורים נבחרים שכתבתי בבלוג שלי "צח השמן"

תודה שקראת עד כאן
צח מצ'יפס 💜

הפוסט איך בלוג נולד? הופיע לראשונה ב-צ'יפס תקשורת ויזמות.

]]>
אהבה https://www.chips.co.il/%d7%90%d7%94%d7%91%d7%94/ https://www.chips.co.il/%d7%90%d7%94%d7%91%d7%94/#respond Thu, 03 Oct 2019 22:31:58 +0000 https://www.chips.co.il/?p=560 זה לא היה סיפור אהבה קלאסי וכמובן שלא הייתה אהבה ממבט ראשון. הם הכירו במקרה, היא עובדת בשירות לקוחות והוא איש תחזוקה. שניהם בעלי תואר ראשון בתחום שונה מתחום עיסוקם, הם לא היו צעירים ולשניהם הרבה חלומות לא ממומשים.

הם הכירו באתר הכרויות, הוא שלח הודעה בנאלית כמו ששלח לכולן, והיא ענתה בצורה בנאלית כמו שהיא ענתה לכולם.

הדייט הראשון נקבע במקרה, לה היה ערב פנוי והוא זרם.

הפוסט אהבה הופיע לראשונה ב-צ'יפס תקשורת ויזמות.

]]>

צ'יפס מגזין

אהבה

זה לא היה סיפור אהבה קלאסי וכמובן שלא הייתה אהבה ממבט ראשון. הם הכירו במקרה, היא עובדת בשירות לקוחות והוא איש תחזוקה. שניהם בעלי תואר ראשון בתחום שונה מתחום עיסוקם, הם לא היו צעירים ולשניהם הרבה חלומות לא ממומשים.

הם הכירו באתר הכרויות, הוא שלח הודעה בנאלית כמו ששלח לכולן, והיא ענתה בצורה בנאלית כמו שהיא ענתה לכולם.

הדייט הראשון נקבע במקרה, לה היה ערב פנוי והוא זרם.

הם קבעו בבית קפה ניטראלי ונטול מניירות כי במילא הם לא ייחסו לדייט הזה סיכויי הצלחה רבים.

כשהגיעו לבית הקפה שניהם התנהגו באופן טבעי לחלוטין. לא הייתה התרגשות ולא הייתה מבוכה. היא הזמינה ״אייס קפה״ והוא הלך על הרגיל שלו ״סורבה תות״ , לא היה אכפת לו מהקונוטציה, זה המשקה שהוא מזמין כשהוא יושב עם החבר׳ה ועם כל הכבוד, הוא לא מתכוון להחליף את המשקה האהוב כדי להצטייר שונה בדייט שהוא לא מייחס לו חשיבות גדולה במילא.

במהלך השיח הם גילו דיי מהר שהם דומים במסלול חייהם הבינוני וה ״לא ממומש״ לטענתם. הם כל כך הסכימו אחד עם השניה עד שהשיחה התדרדרה למרכיב מספר אחת בהחרבת דייטים ושוחחו על מערכות יחסים קודמות שלהם.

הוא דיבר על האקסית והיא על האקס. בסוף השיחה שניהם סיכמו בתובנה שהייתה שם אהבה גדולה אבל טוב שזה הסתיים.

בדרכם בחזרה אל הרכב הוא הודה בפניה שהוא לא ייחס סיכויי הצלחה גדולים לדייט והיא הסכימה איתו וייעצה לו להחליף תמונת פרופיל באתר היכרויות.

הדייט השני התקיים במתכונת דומה ; לו היה ערב פנוי והיא זרמה.

בסיום, היא הודתה בפניו שהיא לא ייחסה סיכויי הצלחה גדולים לדייט הזה והוא הסכים איתה, וייעץ לה להחליף תמונת פרופיל באתר היכרויות.

גם הדייטים הנוספים התקיימו במתכונת דומה, עד שלבסוף הם הבינו שסיפור האהבה שלהם אומנם לא קלאסי וכמובן שלא הייתה אהבה ממבט ראשון אבל …

זו אהבה.

מתוך הסיפורים המובחרים מהבלוג שלי "צח השמן"

הפוסט אהבה הופיע לראשונה ב-צ'יפס תקשורת ויזמות.

]]>
https://www.chips.co.il/%d7%90%d7%94%d7%91%d7%94/feed/ 0
וואלק נעלבתי https://www.chips.co.il/%d7%95%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%a7-%d7%a0%d7%a2%d7%9c%d7%91%d7%aa%d7%99/ https://www.chips.co.il/%d7%95%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%a7-%d7%a0%d7%a2%d7%9c%d7%91%d7%aa%d7%99/#respond Thu, 03 Oct 2019 22:09:18 +0000 https://www.chips.co.il/?p=555 לא מזמן, משהו קרה ונעלבתי. כן כן, נעלבתי.

זנחתי לכמה שעות את המחשבות היומיומיות ואת ריצת המרתון שנקראת החיים שלי, עצרתי את הכל והתעסקתי בלהיעלב.

אם הייתי צריך להגדיר את תחושת העלבון אז אולי היא שילוב של מבוכה, תסכול, אכזבה ופספוס. יש גם שקוראים לזה לקחת ללב.

במציאות האינטנסיבית שאני חי בה למדתי עם הזמן לפתח חסינות ולתת לדברים לעבור כי צריך להתקדם הלאה.

כדי לחסום את העלבון פיתחתי מנגנון מיוחד "אנטי היעלבות" קוראים לו והוא עושה יופי של עבודה.

הפוסט וואלק נעלבתי הופיע לראשונה ב-צ'יפס תקשורת ויזמות.

]]>

צ'יפס מגזין

וואלק נעלבתי.

לא מזמן, משהו קרה ונעלבתי. כן כן, נעלבתי.

זנחתי לכמה שעות את המחשבות היומיומיות ואת ריצת המרתון שנקראת החיים שלי, עצרתי את הכל והתעסקתי בלהיעלב.

אם הייתי צריך להגדיר את תחושת העלבון אז אולי היא שילוב של מבוכה, תסכול, אכזבה ופספוס. יש גם שקוראים לזה לקחת ללב.

במציאות האינטנסיבית שאני חי בה למדתי עם הזמן לפתח חסינות ולתת לדברים לעבור כי צריך להתקדם הלאה.

כדי לחסום את העלבון פיתחתי מנגנון מיוחד "אנטי היעלבות" קוראים לו והוא עושה יופי של עבודה.

הוא עבד כל כך טוב שלא נעלבתי כבר שנים.

"יש עוד הרבה דגים בים" או " אז אמרו שהרעיון גרוע, קורה לטובים ביותר יאללה חדש" הוא מתריע בפני בכל פעם כשיש פוטנציאל שזה יקרה, ואז אני מתעלם וממשיך קדימה מבלי להסתכל לאחור. כי קדימה, זה מה שחשוב ובשביל מה זה טוב לקחת ללב?

לא מזמן קרה משהו ונעלבתי. כן כן, נעלבתי.

המנגנון שלי שעושה יופי של עבודה התריע שהסוללה שלו ריקה והוא צריך קצת מנוחה.

והפעם החלטתי להיענות לבקשתו ולתת לו הפסקה של כמה שעות.

מרגע שנלקחה ההחלטה, החל הטקס באופן רשמי וכמו בכל טקס, יש לו כללים:
בתחילה שמתי את פלייליסט שירי הבאסה שלי, אכלתי מלא צ'יפס, ריחמתי על עצמי בקטנה ושתיתי איזה כוסית.

בסופו של דבר, הטקס היה מצוין ובסיומו המנגנון שלי חזר אלי בכל הכוח.

מדהים איך שבכמה שעות הוא כבר הספיק להיטען ב 100% אנושיות.


מתוך הסיפורים המובחרים מהבלוג שלי "צח השמן"

הפוסט וואלק נעלבתי הופיע לראשונה ב-צ'יפס תקשורת ויזמות.

]]>
https://www.chips.co.il/%d7%95%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%a7-%d7%a0%d7%a2%d7%9c%d7%91%d7%aa%d7%99/feed/ 0
פיטורים https://www.chips.co.il/%d7%a4%d7%99%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d/ https://www.chips.co.il/%d7%a4%d7%99%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d/#respond Thu, 03 Oct 2019 21:53:27 +0000 https://www.chips.co.il/?p=546 את ניהול המפעל שנקרא החיים שלי, קיבלתי לא מזמן.

אני זוכר את היום הזה כשההורים שלי החליטו להעביר את זכויות הניהול של המפעל לי. זו הייתה החלטה פה אחד ומבלי אף התנגדות של חברי הדריקטריון.

לאט ובזהירות התחלתי להיכנס לעניינים.

ההחלטה הניהולית הראשונה שלי הייתה לקיים סיור במפעל,
כינסתי את מנהלי המחלקות וביקשתי מהם לערוך לי סיור.

הפוסט פיטורים הופיע לראשונה ב-צ'יפס תקשורת ויזמות.

]]>

צ'יפס מגזין

פיטורים

את ניהול המפעל שנקרא החיים שלי, קיבלתי לא מזמן.

אני זוכר את היום הזה כשההורים שלי החליטו להעביר את זכויות הניהול של המפעל לי. זו הייתה החלטה פה אחד ומבלי אף התנגדות של חברי הדריקטריון.

לאט ובזהירות התחלתי להיכנס לעניינים.

ההחלטה הניהולית הראשונה שלי הייתה לקיים סיור במפעל, כינסתי את מנהלי המחלקות וביקשתי מהם לערוך לי סיור.

הלוקיישן היה סבבה לגמרי, נתוני הפתיחה היו לא רעים סך הכל:
המתחם היה לא גבוה במיוחד, שמנמן, עם פחות שיער על הראש אבל עם חיוך כובש, חוש הומור, ציניות, חיבה לג'אנק פוד וגם קצת גומות (ככה אומרים) סך הכל יש עם מה לעבוד.

הסיור היה שגרתי ברובו ועבר בצורה בינונית להפליא ובסופו הגעתי למסקנה שאני לא יכול לסבול את העובדה שבכל המפעל אין מכונת פחיות אחת של "משקר" וגרוע מכך, מצאתי עובדים מדהימים שלא מנצלים את הפוטנציאל שלהם כי הם כבויים.

כן.

אני יודע לזהות עובדים כבויים.קל מאוד לזהות אותם, הם כמו רכב יוקרה בלי דלק – יש בו הכל. אבל לזוז? הוא לא יכול.

מנהלי המחלקות עשו את הכל כדי לעשות עלי רושם טוב, אבל המאמץ לא עשה עלי רושם וביקשתי ממנהלי המחלקות להתפזר כי אני רוצה כמה דקות לסייר במפעל לבדי.

המנהלים הביטו בי בחשש ואפילו ניסוי לשנות את דעתי. אבל אני חברים? לא פרייאר. התעקשתי שהם ילכו.

אחרי כמה מטרים של הליכה, הלב שלי החליט שאני צריך לעצור ליד מחלקת חזון & הגשמת חלומות.

העובדים שם היו מדהימים, בדיוק כל מה שאני צריך ** אבל ** היו כבויים. ביקשתי מהעובדים לעצור את העבודה ושיסבירו לי מה הסיבה לכך.

הם הביטו בי בחשש ורק אחרי מספר שניות של שקט מתוח מלמל אחד מהעובדים "זה הפחד הזה, סגן מנהל המפעל. הוא ממרר לנו את החיים".

לי זה כבר הספיק.
הבנתי מה מקור הבעיה וביקשתי מפחד סגן מנהל המפעל להגיע אלי למשרד.

"מה הסיבה שאתה ממרר לעובדים את החיים?" שאלתי.

פחד הביט בעייני ושתק שתיקה רועמת. השתיקה הזו הספיקה לי,לא באמת ציפיתי שהוא יגיד משהו.

"טוב חביבי, אתה מפוטר" אמרתי לפחד בנחרצות.

הוא הביט בי במבט כנוע כמי שהשלים עם גורלו והתחיל דרכו ליציאה מהמשרד.

רגע לפני שהסתלק סופית צעקתי לעברו: "ותיקח איתך גם את הסגנית שלך חרדה. תמסור לה ממני, שתלך לאלף עזאזל אני לא רוצה לראות אותה יותר בחיים ובמיוחד שלא במפעל שלי".

מאז היום הדרמטי ההוא חלף מעט זמן ואפשר כבר לראות שרק דברים טובים קרו במפעל החיים שלי.

מנהל המפעל החדש "חזון" יחד עם מנהלי המחלקות "אומץ" ו"שמחה" עושים יופי של עבודה.
— סוף — 

מתוך המובחרים מהבלוג שלי "צח השמן"

הפוסט פיטורים הופיע לראשונה ב-צ'יפס תקשורת ויזמות.

]]>
https://www.chips.co.il/%d7%a4%d7%99%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d/feed/ 0
זקן, קלנועית ותפוח עץ https://www.chips.co.il/chips-magazin/ https://www.chips.co.il/chips-magazin/#respond Tue, 01 Oct 2019 19:59:18 +0000 https://www.chips.co.il/?p=499 השעה הייתה שעת עומס. נראה היה ששיירת הרכבים העומדים בפקק והאנשים העסוקים בסידוריהם - בשיאה ומידי פעם, אף נשמעו צפירות של נהגים זועמים. ככה זה, המון אנשים עם שגרת יום אינטנסיבית.

מבין כל ההמולה זיהיתי את האיש הזקן עם הקלנועית.

הפוסט זקן, קלנועית ותפוח עץ הופיע לראשונה ב-צ'יפס תקשורת ויזמות.

]]>

צ'יפס מגזין

זקן, קלנועית ותפוח עץ.

השעה הייתה שעת עומס. נראה היה ששיירת הרכבים העומדים בפקק והאנשים העסוקים בסידוריהם – בשיאה ומידי פעם, אף נשמעו צפירות של נהגים זועמים. ככה זה, המון אנשים עם שגרת יום אינטנסיבית.

מבין כל ההמולה זיהיתי את האיש הזקן עם הקלנועית. יש לציין, שהנסיעה בעיר על קלנועית, נדירה. ויש האומרים שהאיש הזקן הוא היחיד המחזיק בקלנועית בעיר.

בעודי עומד בפקק אחזה בי תחושת רחמים על אותו זקן. הרי לא פשוט להתנייד עם קלנועית ברחבי העיר. חשבתי לעצמי שבטח לוקח לו שעות ארוכות להגיע ממקום למקום.

מזג האוויר באותו היום לא היה אטרקטיבי. קריר עם עננות גבוהה, ובכל רגע יכול לרדת גשם. מבלי להתלבט יותר מידי החלטתי לעשות מעשה. חניתי את הרכב בצד וניגשתי אל האיש הזקן.

״שלום איש, אני צח ורציתי להציע את עזרתי״ אמרתי.

״שלום בחורצ׳יק, ומדוע אתה חושב שאני זקוק לעזרה ?״ שאל הזקן.

״תיארתי לעצמי. הרי אתה מתנייד עם קלנועית ברחבי העיר. אני מניח שלוקח לך זמן רב להגיע ממקום למקום, אני מציע לך להחנות את הקלנועית בצד הדרך ואקח אותך עם הרכב לאן שתרצה. אני בטוח שזה יחסוך לך זמן רב״ הוספתי.

״תודה בחורצ׳יק, אני מעריך את הרצון שלך לעזור לי אך אינני זקוק לטרמפ. אבל אני כן זקוק לעזרה קטנה ממך. התואיל להצטרף אלי לקלנועית ?״ שאל הזקן.

הבקשה של הזקן הייתה לי מעט מוזרה. חשבתי לעצמי, מדוע בכדי לעזור לו אני צריך להצטרף אליו לקלנועית ועוד במזג האוויר הזה. ובכל זאת החלטתי להשיב בחיוב.

״לפני שנתחיל בנסיעה, תעזור לי לסדר את כיסוי הניילון. המזג אוויר לא משהו היום ואם לא נסדר את הכיסוי עכשיו אנו עלולים להירטב בגשם״ אמר הזקן.

אחרי מאבק לא קטן ברוח המתגברת, הכיסוי סודר וכעת אני יכול לסייע לאיש הזקן.

״ועכשיו בחורצ׳יק , כשאנו יושבים בתוך הקלנועית ומוגנים מהגשם, זה הזמן לשתות כוס מיץ״ הוציא הזקן את בקבוק המיץ התפוזים ומזג.

אומנם אני לא חובב מיץ תפוזים אבל היה משהו מיוחד בכוס הזו, היא הזכירה לי טעם של פעם.

״איש יקר, תודה על כוס המיץ. תוכל להגיד כיצד אני יכול לסייע לך ?״ שאלתי את הזקן

״בהחלט בחורצ׳יק, כעת נצא לנסיעה קצרה ואספר לך תוך כדי כיצד אתה יכול לסייע לי״

הנסיעה בקלנועית ארכה כשעה וחצי. חלפנו על פני המון תחנות בעיר. בחלקם ביקרתי בפעם הראשונה אף עלי פי שאני נוסע ברחבי העיר יום יום.

מידי פעם, הבחנתי במבט המוזר שהפנו לעברינו האנשים העסוקים שחלפו על פנינו עם רכביהם. הבנתי אותם, הרי בכל זאת לנסוע עם קלנועית ברחבי העיר, זה דבר מוזר.

״אתה רואה את הספסל הזה ? פה פגשתי לראשונה את אשתי עליה השלום. בהתחלה היא לא רצתה אותי. לקח לי המון זמן ותפוח עץ בכדי להגיע לליבה״ אמר הזקן

״למה דווקא תפוח עץ ?״ שאלתי

״את התשובה תדע בהמשך״ הוסיף הזקן והמשכנו בנסיעה.

לאחר כמה דקות עצרנו ליד השוק הישן. ובכן ישן זה לא רק כינוי. המתחם נראה מוזנח ורק דוכנים מעטים מאוד נשארו בשוק.

״ועכשיו בחורצ׳יק, נלך להגיד שלום למתילדה. אני מכיר אותה כבר שלושים שנה ובכל פעם שאני עובר בשוק אני הולך להגיד לה שלום״.

נראה היה שהאיש הזקן הוא דמות מוכרת בשוק הישן. כמעט כולם בירכו אותנו לשלום והתעניינו בכנות לשלומו. הזקן השיב לכולם בחמימות ונראה היה שהזקן אוהב את האנשים בשוק הישן והם אוהבים אותו בחזרה.

כשהגענו למתילדה נראה היה שהזקן התרגש אף יותר. כמתבונן מהצד היה נחמד לראות את הידידות והכבוד הרב שהם רוכשים אחד לשניה. בכל זאת, הם מכירים כבר שלושים שנה.

רוב השיחה התבססה על חוויות משותפות שחוו הזקן, מתילדה ואשתו עליה השלום. ואני הקשבתי להם בקשב רב.
בסיום השיחה רכש הזקן ממתילדה תפוח עץ אחד והמשכנו בנסיעה.

תוך כדי נסיעה שאלתי שוב את הזקן כיצד אני יכול לסייע לו, הזקן התעלם באלגנטיות משאלתי וחזר על אותה התשובה שבעוד מספר דקות אדע והמשיך בנסיעה.

לאחר כמה דקות החנה הזקן את הקלנועית ליד מספר רכבים יוקרתיים וחדישים במיוחד, חלקם לא היו מביישים נהגי מרוצים.

״צח תכיר, כאן הבית שלי ואלה הרכבים שלי. יש לי חיבה גדולה מאוד לרכבי יוקרה כולם בבעלותי ובהם אני מטפל ונוסע בעצמי״ אמר הזקן.

הייתי מופתע מאוד. כמעט ושאלתי את הזקן מדוע הוא נוסע עם הקלנועית כשיש לו צי של רכבי יוקרה משלו. אבל הבנתי.

הבנתי שבעזרת האיטיות של הקלנועית התאפשרה לי ההנאה מכוס מיץ עם טעם של פעם,להכיר מקומות חדשים ולהתרשם מידידות אמיצה ועתיקת שנים בין בני אדם.

״בחורצ׳יק ,אני חייב לציין ששיקרתי לך. לא באמת הייתי צריך עזרה. אך ראיתי שאתה צריך עזרה קטנה.
אני סבור שהבנת את המסר. תדע שהחיים חולפים מהר ולפעמים בכדי להנות מהפרטים הקטנים צריך לנסוע גם בקלנועית״ אמר הזקן.

הודתי לו, לחצתי את ידו וניפרדנו לשלום.

ובעודי הולך לדרכי צעק לעברי הזקן –

״בחורצ׳יק, בקשר לתפוח עץ. כשתמצא מישהי שמצאת חן בעיניך, לך אליה, תנקה את תפוח העץ עם החולצה שלך ותן לה אותו. היא תאהב ותעריך את זה מאוד. סמוך עלי, יש לי ניסיון״.

— סוף —
תודה רבה שקראתם עד לכאן.

צח מצ׳יפס 💜

הפוסט זקן, קלנועית ותפוח עץ הופיע לראשונה ב-צ'יפס תקשורת ויזמות.

]]>
https://www.chips.co.il/chips-magazin/feed/ 0