צ'יפס ודבש

יש שלב מסוים במסע, אחרי שכבר עברת כברת דרך משמעותית, שאתה עוצר באיזה פינה מגניבה עם נוף, מוציא מהתיק בקבוק מים וגם איזה חטיף (כי מי יוצא למסע בלי חטיפים?) ופתאום יש גם איזה בריזה.. תענוג.

ואז, בדיוק ברגע הזה אתה מרגיש שאתה במקום הנכון.

זו הייתה השנה שלי.

שנה של אתגרים: חתיכת מסלול זה היה.. עמוס באיזורי נוחות שהייתי צריך לעבור.

שנה של הזדמנויות: סוף סוף הצלחתי להגיד בנונשלנט "שלום אני צח, לעסק שלי קוראים צ'יפס תקשורת והוא עוסק בפרסום ושיווק לעסקים" ואז גם הדלתות נפתחו.

שנה שבה למדתי דברים חדשים, כל יום. כל הזמן. כי אמר לי פעם איש חשוב ומוצלח מאוד ש"אם אתה רוצה להצליח במה שאתה עושה, תהיה מקצוען. וכדי להיות מקצוען, אתה צריך ללמוד ולהתעדכן. כל יום, כל הזמן".

שנה של תובנות חשובות כמו בניית לוז שבועי ומחברת לכתיבת שימור ושיפור (כי מושלם יש רק בהמבורגר וצ'יפס, אספרסו וסודה, במבה וקולה, פיצה וקטשופ)

שנה של צ'יפס מגזין ועוד כמה פרויקטים מגניבים שאני עובד עליהם ואספר לכם ממש בקרוב.

והכי חשוב – שנה של לקוחות מדהימים ומדהימות שבחרו בצ'יפס תקשורת לצעוד איתם במסע המרתק שלהם/ן. חייב לציין שבשבילי זה המון ולא מובן מאילו בכלל.

תמונת מצב – בינתיים בזמן שקראת הספקתי כבר לסיים את החטיף, להעלות סטורי לאינסטגרם עם תמונה של הנוף בצירוף המשפט: "נוף יפה, יש חטיף אבל חבל שאין קפה" וגם לקחתי עוד שלוק מבקבוק המים.

ועכשיו, כשאני במקום הכי נכון לי, אני ממשיך במסע. יהיה מרתק ומהנה זה בטוח.

אז תודה שקראת עד כאן ושתהיה לך שנה טובה ומתוקה כדבש 🍯
(איך אני אוהב את האימוג'י הזה, מאחל לכולנו שבשנה הקרובה נשתמש בו הרבה יותר מפעם בשנה)

צח מצ'יפס 💜