שתפו את הפוסט

הפרוטוקול של הבאסה

והימים הבודדים כבר הפכו לתקופה.
אם הייתי צריך להגדיר את התחושה אז איפשהו בין תסכול לחמיצות.

דברים שהיו אמורים ללכת בקלות יחסית פעם, פתאום התנהלו יותר בכבדות והמחשבות שהפכו לרעיונות
ומשם תורגמו למיזמים כבר פחות באו לבקר, אפשר להגיד שה״מוזה״ יצאה לחופשה.

גם בגזרה של הקיים התוצאות לא היו וואו.

כדי להתמודד עם התקופה, הפעלתי את הפרוטוקול של הבאסה שכולל לאכול אוכל טעים,
פלייליסט עם שירים טובים (ממש טובים)
ולתחזק את השגרה באופן סטנדרטי – בכל זאת, יש מפעל חיים לתחזק והכי חשוב, לנוח קצת מהמרוץ ולהתמקד יותר בכאן ועכשיו.

התכלית של פרוטוקול הבאסה היא לעזור לי לשפר קצת את מצב הרוח ולהמשיך לתחזק את המפעל שנקרא החיים שלי
הסלוגן אגב הוא: פחות צמיחה יותר תחזוקה.

עם השנים, למדתי לתת ריספקט לפרוטוקול של הבאסה ולהעריך את התפקיד שלו.
כן חבר׳ה, עם השנים.

ממרום גילי, הרווחתי את הזכות להשתמש ב״עם השנים״ בכל זאת, גיל 32.

בגיל 32 אולי אין לי הרבה שיער על הראש ואם אני שותה קפה בלילה יש מצב שהוא גם יפריע לי להירדם, אבל, הגומות עדיין כאן וגם חוש הומור נשאר לא רע בכלל.

והבונוס, הרווחתי את הזכות להשתמש במונח ״עם השנים״.
איך אומרים? אשמח לעצות כיצד להתמודד עם כל הטוב הזה.

מוזמנים לעקוב אחרי גם באינסטגרם

אז אחרי שביארנו את הסוגיה, זה הזמן לספר לכם שעם השנים למדתי שהחיים בסופו של דבר זה אמצע ושטוב שיש לך פרוטוקול
באסה במידה ותצטרך.

למה אמצע אתם שואלים? כי לא סביר שבחיים יהיה רק טוב כמו שממש לא סביר שיהיה רק רע,
ושאם אעצור לרגע  ואסתכל על התמונה הגדולה, בסופו של דבר אראה צילום אווירי של מלא צ׳יפסים מגניבים (ורטבים לקישוט)
מכל מיני סוגים וטעמים, חלקם מוצלחים וחלקם פחות, אבל בסה״כ הם ירכיבו תמונה שלגמרי אני יכול להיות גאה בה.

תקופה קצרה אחרי שהפעלתי את הפרוטוקול של הבאסה פתאום שמעתי דפיקה בדלת, כשפתחתי,
ראיתי מולי את  ״מוטיבציה״ שנכנסה ובנונשלנט החליפה את הפלייליסט שהתנגן
ללהיטים עם פה ושם יציאה של איזה שיר נוסטלגי שהיה מיינסטרים פעם ופתאום
אחרי כמה שירים מוצלחים הופיע ״חזון״ יחד עם ״יעדים״ ו״מטרות״ דבר שלא השאיר ספק,
המחליפים כבר כאן והמשמרת של פרוטוקול הבאסה הסתיימה ומעכשיו זה גם תחזוקה וגם השקעה משמעותית בצמיחה.

רק שהפעם, רגע לפני שאני ופרוטוקול הבאסה נפרדנו לשלום החלטתי להגיד לו תודה ושאני מעריך את העבודה שלו עד לפעם הבאה.

אגב, להשתדל להגיד כמה שיותר תודה
עוד משהו שלמדתי ״עם השנים״.

איזה כיף שקראתם עד לכאן 🍟

איזה כיף שקראתם עד לכאן 🍟

לעדכונים וטורים או סיפורים נוספים מוזמנים לעקוב אחרי גם באינסטגרם.
תודה שקראתם ונתראה בטור או סיפור הבא..
שלכם,
צח

מוזמנים לקרוא עוד..

הדרך לצ'יפס

כשהצ'יפס עוד היה תפוח אדמה

שלום, אני צח מצ׳יפס תקשורת
ואני רוקד לא משהו.
כן כן, בדיוק זה. אין לי את זה.

עד כמה חמור המצב ?
דמיינו אותי ברחבה שר את המילים
ומוחא כף לפי הביט.

כן, נכון, מחי כף זה גם סוג של ריקוד
או אולי יותר בכיוון של מדריך טיולים
שמסמן לקבוצה להתקדם.

לקרוא עוד »
צ'יפס מגזין

לא טוב היות החסה לבדה – ואיך זה בכלל קשור להצלחה העסקית שלכם? ?

חסה היא שחקנית קבוצתית מעולה. היא מתאימה את עצמה בצורה מושלמת כמעט לכל צורך בשוק.
טובה מאוד עם המבורגר, משדרגת כל סלט וכשהיא לבד? אפשרי, אבל לא לאורך זמן. ומכאן נשאלת השאלה: איך זה לכל בכלל קשור לעסק שלכם?

לקרוא עוד »
צ'יפס מגזין

קצת חמוץ, הרבה מתוק.

יש המון קלישאות על האדם שמתכנן תוכניות, לא אוסיף עוד אחת אבל אני מאמין ששמעתם כאלה אינסוף במהלך התקופה הנוכחית. כשירות לציבור שלא שמע את אחת הקלישאות הרעיון המרכזי הוא שאתה יכול לתכנן תוכניות – אבל אין שום ארובה לכך שהן יתקיימו. אהלן 2020. נכון, אני חושב ש2020 הייתה לא משהו למותג שנקרא "לתכנן תוכניות"ובמקום "קדימה! בואו נצא לדרך" שמענו בעיקר "זו לא העת" או את הכוכב הבלתי מעורער "בהתאם למצב". לא עוד! כמאמין גדול במותג של "לתכנן תוכניות" החלטתי שזה הזמן להסביר לקהל הרחב עד כמה הוא חשוב.

לקרוא עוד »

צרו קשר

כל השאר צ'יפס